יש לי מספיק כסף כדי להשקיע?

זאת שאלה שאני שומעת המון. זו בערך ההתנגדות הראשונה שעוברת לכל אחת/אחד בראש כשאנחנו פותחים את נושא ההשקעות.
״אני לא בטוחה שאני בכלל יכולה להשקיע עם הסכומים שיש לי כיום״.

והאמת? זו שאלה ממש הגיונית! 👏 ממה ששומעים מהצד, זה נשמע כאילו צריך הרים של כסף כדי להשקיע בבורסה, בנדל״ן או בכל אפיק אחר.

אבל הבשורות הטובות הן שזה בולשיט. 🔥
אפשר להתחיל להשקיע גם בסכומים קטנים וכל זה כמובן כל עוד יש לכם תזרים חיובי ואין לכם הלוואות על הפרק 🤙
ואם אתם חושבים לעצמכם ״אני פשוט אתחיל להשקיע כשיהיה לי יותר כסף״ אז תחשבו שוב כי הפקטור הכי משמעותי שיש לכם כרגע כבני עשרים ומשהו, הוא זמן. על הזמן הזה אתם יכולים לעשות ריבית דריבית, שהיא הרוטב הסודי של עולם ההשקעות. אז כל עוד אתם קוראים את הבלוג כאן, אני לא אתן לכם לפספס את הרוטב הזה!

הנה מספר אפשרויות להשקעה בסכומים של כמה אלפי שקלים בודדים:
1. השקעה בהלוואות חברתיות
2. השקעה במימון המונים
3. השקעה עצמית בשוק ההון

כן, יש עוד השקעות שניתן לבצע (למשל להכנס כשותפים לעסקאות נדל״ן בארץ או בחו״ל), אבל אני מוצאת שה-3 שמניתי למעלה הן פשוטות מספיק וזה הפקטור הכי מרכזי כדי שתתחילו.
מוכנים? 🏊‍♀️

השקעה בהלוואות חברתיות

יש כמה פלטפורמות שמאפשרות השקעה בהלוואות חברתיות, הישראליות המוכרות שבהן הן טריא, בלנדר ו-B2B. הבסיס של הלוואה חברתית הוא פשוט – מספר אנשים (וזה יכול להיות בודדים, עשרות או מאות) מלווים *ביחד* כסף עבור דורשי ההלוואה. ואז, בדיוק כמו שכשהבנק מלווה לכם כסף הוא לוקח ריבית (כלומר, תשלום על העובדה שהלווה לכם) – כך גם פה.
רק שהפעם, מי הלווה את הכסף?
– אתם!
אז מי יקבל את הריבית?
– גם אתם!

איפה הקאץ׳?
תחשבו רגע, למה שמישהו יקח הלוואה חברתית ולא ייגש פשוט לכל גוף מוסדי שהוא וילווה ממנו?
יאפ, זה הקאץ׳. הסיכון בהלוואה שאתם נותנים הוא גבוה יותר, ולכן, לפי הכלל הידוע של סיכון בקורלציה לסיכוי – גם הריבית שתקבלו גבוהה יותר. בנוגע לסיכון שהלווה לא יוכל להחזיר לכם את ההלוואה, כל פלטפורמת הלוואות חברתיות מתמודדת עם זה קצת אחרת ומבטחת את המלווים שלה בצורה שונה. המידע הזה גלוי ונמצא בצורה שקופה באתר של הפלטפורמה.

כמה זה קל?
קל מאד. מעבירים כסף, משתמשים באפליקציה כדי לנטר את הנתונים ולראות את הרווחים/הפסדים.

יתרון מרכזי –
זה קל ואפשר להתחיל מסכומים מזעריים (שבדיוק על זה הפוסט, איזה קטע!)

חסרון מרכזי –
אם לא יכלו להחזיר לכם את ההלוואה, כנראה שהלכה הקרן (כלומר הסכום המקורי שהלוותם), ואין ממש אסטרטגיה טובה לנקוט בה מעבר ללפנות לפלטפורמה ולהבין האם המקרה הנ״ל מבוטח ואולי יחזירו לכם אותה. מצד שני, אתם במקסימום יכולים להפסיד את מה ששמתם, ולא יותר מזה. זאת אומרת, אתם לא יכולים להכנס למינוס, שזאת גם אפשרות במנגנונים אחרים. עוד משהו שחשוב להזכיר בהקשר הזה, שכנראה שתפזרו את הכסף בין הלוואות שונות (פיזור סיכונים), ולכן ב-״הלכה הקרן״ אני מתייחסת רק להלוואה שלא מוחזרת ולא בטוח שזה כל התיק שלכם.

השקעה במימון המונים

אפשרות נוספת להשקעה החל מסכומים קטנים של כמה אלפי שקלים, היא השקעה במימון המונים (Crowd Funding). האפשרות החדשה יחסית הזו, שהפכה לחוקית בישראל רק מסוף 2017, מאפשרת לציבור להשקיע במיזמים מכל סוג שעדיין לא מונפקים בבורסה. הרעיון הוא פשוט – סטארטאפים עובדים במתכונת של גיוס כספים ממשקיעים, בואו ניתן לאנשים פרטיים את האפשרות להשקיע בעצמם ישירות ולהוות יחד את ההון לחברה. כשקרנות הון-סיכון/אנג׳לים משקיעים בחברות, הם מקבלים מניות (בפורמט כזה או אחר, ההפשטה מכוונת) של החברה שבה הם משקיעים. כשאתם המשקיעים – אתם תרוויחו מעליית הערך/מהאקזיט וכו׳!

איפה הקאץ׳?
לא כל הנוצץ זהב כמו שאומרים, ואין ספק שזה נכון גם כאן. חלק מהחברות שתראו שמגייסות הן מעולות וחלקן על הפנים, והפורמט של מימון המונים הוא קצת יותר loose אם להיות עדינה…😅
זה אומר בתכלס שאין פורמט אחיד ומחייב לחברה שמגייסת את הכספים לייצר תשקיף (להבדיל מהתהליך שקורה כשחברה מנפיקה בבורסה לניירות ערך). אין להם התחייבות לתת דין וחשבון, כשם שהייתה לו היו מנפיקים וזה מגדיל את רמת הסיכון שבתהליך.

כמה זה קל?
קל. יש כיום מספר פלטפורמות בארץ שמאפשרות את התהליך, לגדולה והוותיקה שבהן קוראים fundit ומאחוריה עומדת ״פועלים IBI״. יש כמובן עוד רבות אחרות, אך הן תמיד פשוטות – מדובר בתהליך הרשמה זריז, כל אפשרויות הגיוסים השונות נפרסות למולכם ועד כמה אתם יורדים לעומק הפרטים, זה כבר תלוי בכם (כדאי 😉 וזה בכל זאת לא לוקח הרבה זמן!).

יתרון מרכזי –
פשוט ואינטרנטי מההתחלה ועד הסוף (מתאים גם למי שערים מאוחר וסולדים מבירוקרטיה 🙋‍♀️), על הדרך לומדות עוד על העולם העסקי והפיננסי. אם החברה מצליחה והתנאים שהציעה בגיוס היו טובים, הרווחתם!

חסרון מרכזי –
אם החברה לא מצליחה לעמוד ביעד שהציבה, בין אם מדובר בהכנסות נקיות, אקזיט או כל דבר שיציינו (כל זה מצוין בעמוד הגיוס של החברה), הכסף הלך. לכן, אני חושבת שהאפיק הזה לא מתאים למי שמחפשת לשים את כל הונה ההתחלתי ולתת לו לתפוח, אלא יותר עבור מי שרוצה לגוון את פרוטפוליו ההשקעות שלה. וגם פה, שווה לנסות ולגוון את ההשקעות בין גיוסים שונים שהפלטפורמה מציעה ובכך לפזר את הסיכון.

השקעה עצמאית בשוק ההון

טוב, אין ספק שאני משוחדת אז אני אגיד את זה ישר – זו הדרך המועדפת עליי. לא כי היא בהכרח הטובה ביותר, אלא כי היא מתאימה לדנ״א שלי. אם זה נשמע מוזר, אז אני פשוט מתכוונת לעובדה שמבין השלוש שאסקור כאן, זו דרך השקעה שבה יש לי נזילות גבוהה ויש לי אפשרות לתכנן ולנתח נתוני עבר, שאלו שני דברים שמאד חשובים לי בהשקעות. וכמו שאני תמיד אומרת, חשוב לבדוק שאופן ההשקעה שתבחרו בו הוא קודם כל ולפני הכל – מתאים לכם!

אוקיי, עכשיו כשזה off the table, בואו נדבר באמת –
השקעה עצמאית בשוק ההון היא בדיוק מה שהיא נשמעת. אתם קמים יום אחד, לוקחים חלק מהכסף שלכם ומשקיעים אותו באמצעות אחד מהבנקים או בתי ההשקעות, במוצר שנקרא ״תיק השקעות בניהול עצמי״.

למקרה שזו הפעם הראשונה שאתם שומעים על משהו כזה, הנה recap פשוט (מכירים את זה כבר? קפצו לפסקה הבאה):
> אתם רוצים תיק השקעות, ולא קופת גמל להשקעה (זה לא אותו המוצר)
> אתם פותחים אחד בבנק או בבית השקעות
> ניהול עצמי משמעו שאין אף אחד שבוחר עבורכם מה, איך ומתי לקנות/למכור. אתם המנהלים של התיק שלכם! אם כתוב או אומרים לכם ״בניהול אישי של טובי המומחים שלנו״ – זה לא מה שחיפשתם, פשוט על זה הם מקבלים יותר עמלות 🙃 תסבירו להם שוב 🙂

בעצם כשאתם מנהלים את התיק שלכם בעצמכם, יש לכם אפשרות לייצר עבור עצמכם את התמהיל שמתאים לכם ולהשקיע בניירות ערך מכל הסוגים ששוק ההון יודע להציע! אני רוצה להדגיש, אין ניירות שניתן לקנות רק באמצעות מנהל השקעות או רק בקופת גמל להשקעה, אתם יכולים לרכוש הכל בעצמכם. איזה כיף לחיות ב-2021 😎

איפה הקאץ׳?
ניהול תיק השקעות בצורה עצמאית דורש על פי רוב יותר תכנון. נכון, יש שמשקיעים רק במדד אחד ספציפי, אבל זה מבטל את האפשרות לאזן את התיק בצורה חכמה (בעייני חלק מהיתרון הגדול). אז הקאץ׳ הוא שצורת ההשקעה הזו דורשת יותר ידע התחלתי ועקומת למידה. אבל היי, יש היום מגוון של חומר קריאה נגיש אינטרנטי, בבלוגים שונים, בספרים, בקורסים, בפודקאסטים ומה לא! ציינתי את חלקם בפוסט הקצר הזה ובתקווה שגם הבלוג הזה עוזר לכם בכך ויעזור לכם גם בעתיד.

כמה זה קל?
קל במידה יחסית. פתיחה של תיק השקעות לרוב כרוכה במעט בירוקרטיה (בעיקר תלוי איפה תפתחו והאם תרצו להתמקח על התנאים).
לאחר מכן, קנייה ומכירה מתבצעת אינטרנטית בפלטפורמות מסחר של הגוף שבו פתחתם את התיק, וזה נגיש וקל בכל שלב 🙂

יתרון מרכזי –
תיק השקעות מאפשר השקעה במגוון של ניירות ערך, וכאשר הוא בניהול עצמי, אין צורך בסכומי עתק כדי להתחיל! יש גופים שדורשים סכום מינימאלי, והאחרים מאפשרים להתחיל בטווח של אלפי שקלים. כלומר, עם סדר גודל של משכורת אחת שחסכתם בשכר מינימום אתם כבר יכולים להשקיע. כדי לסבר את האוזן, אם משווים את זה לאפשרות של תיק מנוהל קלאסי, ידרש סכום של 6 ספרות במרבית המקרים, כך שהניהול העצמי מאפשר לכם להתחיל מוקדם יותר ולהנות מהריביות.

חסרון מרכזי –
דורש יותר ידע התחלתי, דורש ללמוד ויותר מכל, דורש משמעת עצמית. תיק השקעות עצמי דורש מכם לוודא שאתם מסוגלים להתמודד עם נפילות, עם שינויים דרסטיים ולהתנהל בקור-רוח, כשם שהייתם מצפים ממנהלי תיקים להתנהג. אז תכלס, זה לא תמיד פשוט.

לסיום, אם יש דבר אחד שבא לי שתקחו מהפוסט הזה, זה הדבר הבא :
ככל שתתחילו יותר מוקדם ככה יהיה לכסף שלכם יותר זמן לעשות עוד כסף! ככה אפילו אם תטעו, תוכלו לקום, ללמוד מהטעויות ולהמשיך בצורה טובה יותר. אז פליזזזז תשקיעו כבר! 😁
בתכלס, אני (כמעט) בטוחה שיש לכם מספיק כסף כדי להתחיל להשקיע! אז קדימה – הגיע הזמן ללכת על זה 💪