תזרים אחי, תזרים

תזרים אחי, תזרים

תגידו, דיברו איתכם פעם על תזרים בבי״ס?
לא?
אתם לא לבד.

תזרים, או באנגלית cash flow הוא אחד הפרמטרים הקריטיים בניהול הכסף שלכם.
עוד לפני שמגיעים להשקעות, למטרות, לחישובים לטווח רחוק…אנחנו קודם כל רוצים לראות שאנחנו מבינים את הכסף שלנו.

להתחיל לבנות פרוטפוליו השקעות לפני שבדקתם את התזרים שלכם זה כמו…

כמו להירשם למיוני שייטת מבלי שאתם יודעים לשחות
כמו לנסות לאפות עוגה מבלי שלמדתם להשתמש בתנור
כמו ללכת למעצב שיער כשאתה בעצם קירח 🤷‍♀️

נראה לי שהנקודה ברורה –

אז בפוסט הזה אסביר מהו תזרים, ואיך אתם יכולים לברר בקלות מה התזרים שלכם.

מהו תזרים
תזרים, קאש פלואו, או תזרים מזומנים הוא מונח ששומעים יותר בתחום העסקי, בהתייחסות להוצאות ולהכנסות של חברה בפרק זמן קבוע, אך למעשה הוא נוגע גם לאנשים פרטיים ועונה לכמעט אותה ההגדרה.
תזרים המזומנים שלכם הוא ההפרש בין ההוצאות שלכם להכנסות שלכם בפרק זמן קבוע. אם לא מציינים פרק זמן ספציפי, הדיפולט הוא חודש. לדוגמה: אם ההכנסה שלכם היא 6000 ש״ח נטו בחודש וההוצאה החודשית שלכם היא 2000 ש״ח, הרי שהתזרים החודשי שלכם עומד על 4000 ש״ח. פשוט, נכון? בואו נמשיך –

אז מה מסתבר?
שהמון אנשים בישראל לא יודעים מה התזרים הממוצע שלהם ובטח שלא התזרים הנוכחי בחודש הזה. זה חבל מאד כי כיום, רוב הנתונים הרי גם ככה נגישים לכם בקלות באמצעות האתר/האפליקציה.
אבל זה חבל יותר כי בטווח הרחוק, אי אפשר לקבל החלטות נבונות ולתכנן את העתיד הכלכלי שלכם בלי לדעת מהו התזרים שלכם.

לפי גלובס, כיום כ-27 אחוזים מהישראלים נמצאים במינוס קבוע, כלומר התזרים שלהם שלילי וממשיך להיות שלילי מחודש לחודש. זה לא נובע רק מחוסר ידע, אלא מנסיבות חיים שונות, אבל רק מעצם זה שאתם קוראים תכנים כלכליים ולומדים בעצמכם, אתם מגדילים את הסיכוי שלכם שלא להכנס לסטטיסטיקה המבאסת הזאת (כל הכבוד לכם! זה הזמן להרים לעצמכם 🙌).

כתבתי על זה כבר בפוסט קודם, אבל יש הטייה קוגנטיבית שגורמת לכולנו לחשוב שאנחנו מרוויחים יותר ממה שאנחנו באמת מרוויחים וגם שאנחנו מוציאים פחות ממה שאנחנו באמת מוציאים.
לכן, ממש חשוב לפתוח את האתר של הבנק שלכם, וממש לנטר את הנתונים האלה על בסיס קבוע.

איך להגיע לחישוב מדוייק של התזרים שלכם

לפינת היצירה של היום נצטרך:
💻 מחשב📱סמאטרפון ואם אתם ממש מתעקשים אז אפשר גם דף ועט ✒️

זה הולך להיות קצר אך מדויק, הודות לשנת 2020 שבה רוב המידע נגיש לנו.

1. נכנסים לחשבון הבנק שלכם ומחפשים את איזור ה-״חיסכון״/״הוצאות והכנסות״/״ניהול תקציב״ (הנוסח המדויק משתנה מבנק לבנק אך לכל בנק שמכבד את עצמו כבר קיים ממשק שכזה באתר). *אם יש לכם יותר מחשבון בנק אחד, עשו את התהליך בשניהם.

2. באמצעות המידע ששם, חפשו מהו הפרש ההכנסות מול הוצאות הממוצע שלכם בשנה האחרונה. צריך להיות מאד פשוט לראות את זה, או לסכום את כל השנה ולחלק ב-12. עד כאן, קל.

3. אם אתם רוצים להבין גם את ההתפלגות של הנתונים, תוכלו לנטר גם זאת – או באמצעות הממשק של הבנק, או באמצעות תיעוד ההוצאות בסמארטפון. קונים קפה? תתעדו. מזמינים מאסוס? תתעדו גם את זה.
היתרון הנלווה של התיעוד בעצמכם, מבלי שאפליקציה/אתר יעשו זאת עבורכם הוא המודעות שנלווית לעניין. בלי שתרצו, מרגע שתתחילו לתעד, תרצו לבזבז פחות. טיפשי, אני יודעת, אבל זה עובד!
עכשיו כשאתם יודעים מה התזרים שלכם, אתם יודעים כמה כסף פנוי יש לכם להשקעה בכל חודש (ואם אין כזה, אתם יכולים להעריך כמה תצטרכו עוד להרוויח/לחסוך כדי ליצור כסף נזיל שיוכל לתפוח לו לאט לאט😉)

אז זהו להיום חברים! מקווה שהפכתי לכם מושג קצת מלחיץ לברור יותר, ובעיקר שהבנתם את החשיבות ביצירת התזרים החיובי בחשבון שלכם.

לחיי תזרים חיובי ומדהים! 🥂

* אם זה לא ברור, הפוסט כמובן מכוון לשני המינים, כמו כל הפוסטים באתר. הניסוח הגברי לכותרת הוא כרפרנס לשיר המושלם של עידן עמדי. שיהיה ברור 😉