אתם לא תגיעו לשם.

אתם לא תגיעו לשם.

לאחרונה ראיתי טרנד באינסטוש ובטיקטוק, שהסאונד שלו מדבר על זה שיום אחד אתם מבינים שהכל הוא בדיוק כמו שרציתם 🌈, וזורק פנימה עוד חלומות אמריקאיים. זה היה ממש יפה (כמו כל דבר בReels) אבל גם די רחוק מהמציאות.
אז מוכנים לזה? הנה הכאפה 👊

אתם לא ״תגיעו לשם״. אין יעד ספציפי אחד לכולם, אין מקום שמגיעים אליו יום אחד ואין יותר דאגות.
אני יודעת שכשאני מציגה את זה ככה זה נשמע פשוט וברור, אבל אם תקחו רגע לחשוב על זה, תראו שזה לא המצב.

גם במדיה החברתית, גם בסיפורי ילדות שלנו, גם בסיפורים שהסביבה מאדירה סביבנו – נראה שיש רגע שמגיעים אליו ופתאום הכל מסתדר. האדם שרציתם, העבודה שחלמתם עליה, המשפחה, הבית הגדול או הרכב היוקרתי.
יו ניים איט, לא רוצה להכניס לכם עוד ש*ט לראש.

בפועל, אתם לגמרי יכולים להגיע למלא רגעים שחלמתם עליהם והם יכולים להיות מדהימים, כן? לא טענתי אחרת.
אבל זה לא שמאותו רגע ואילך, הכל מוש. לא האנשים, לא הסיטואציה, לא הרכוש. החיים פשוט לא כאלה, ובאופן אירוני למדיי, דווקא ברגע שמשחררים את הציפייה – הם נהיים הרבה *הרבה* יותר טובים.

אני אומרת את זה בתור אחת שמתרגלת את זה יום יום, ועדיין נופלת למלכודת הזו אחת לכמה זמן. זה תרגול שלא פוסק.
מצד שני, רק המודעות לכך והראייה של הסיטואציה בעיניים פקוחות יכולה ממש ממש לעזור לכם. גם למנוע אכזבות, וגם לא לקנות שטויות שלא יקנו לכם אושר.

אז איך כל זה קשור לכסף?

יכול להיות שיש דברים שאתם קונים כדי ״להגיע לשם״, או להיות כמו כולם, או בעיקר -להיות איפה שהחברה מצפה מכם להיות בגלל גיל/סטטוס/כל דבר אחר.

הכסף הזה חד-משמעית נזרק לפח. הוא הסיבה שאנחנו רואים סביבנו אנשים שמקטרים שקשה להם כאן כלכלית, אבל הם גם חייבים להחזיק שני רכבים, להיות בעלים של בית, לגור קרוב לעבודה…
כל אלה לכשלעצמן הן לא מטרות בעייתיות. מה שבעייתי, הוא שלא בטוח שאותם האנשים בדקו האם אלה המטרות *שלהם*.
ואם הן לא, אז הכסף הזה עושה בדיוק ההיפך ממה שהם רוצים – הם קנו איתו דברים שהם לא צריכים, ועכשיו הם לא יכולים לעשות דברים שהם כן רוצים, כי אין להם את הכסף לזה.

וזה חברים מה שמכונה באופן רישמי דיסאוננס קוגנטיבי, כשהמעשים שלכם והפעולות שלכם לא עולים בקנה אחד. ובאופן לא רישמי – זו אחת הסיבות הכי גדולות לצער.
אני בטוחה שכולנו היינו שם בנקודה מסוימת, או שנהיה שם. אנחנו עובדים במקום שמייצר משהו שאנחנו לא מתחברים אליו, או נמצאים בחברת אנשים שלא חולקים את אותם הערכים שלנו. זה מייצר תחושה שמזכירה כאב-בטן כזה, ולאורך זמן זה מתחיל ממש להציק.

ללמוד מהחרטות של המתים

יש ספר בשם חמשת החרטות של המתים (The 5 Greatest Regrets of the Dying), שנכתב בעקבות ראיונות עם אנשים ברגעים האחרונים של חייהם. מתוך כל החומר שעלה מהראיונות,
החרטה מס׳ אחת היא –

״הלוואי שהיה לי האומץ לחיות את החיים שאני רציתי
ולא את אלה שאחרים ציפו ממני לחיות״

Bronnie Ware, The 5 Greatest Regrets of the Dying

אני חושבת שאפשר ללמוד מזה ה-מון לחיים, ואין לי ספק בכלל שהצורה שבה רבים מנהלים את הפן הכלכלי בחיים שלהם הוא פועל יוצא של איך נדמה להם שצריך לחיות, מה זו ״רמת חיים״ ל-״אנשים כמוהם״.
כמובן שזה פועל גם לטובת תרבות השופוני (״אני חייבת ג׳יפ״) ומחייה מחוץ לכיס של רבים, וגם לכיוון של הקטנה שנובעת מתוך הגדרה עצמית (״להשקיע בבורסה זה לאנשים שאוהבים סיכונים״). כך או כך, לחיות חיים שהם לא מה שאתם רוצים, זה פשוט אידיוטי. הגיע הזמן שנודה בזה והאמינו לי, כמה שיותר מוקדם, יותר טוב.

אז מה הדבר הכי פשוט שאפשר לעשות בנידון?

1. לשבת עם עצמכם ולחדד – מה חשוב לכם בחיים ולמה.
יש הרצאה מעולה של סיימון סינק בנושא הזה.
הוא מתאר איך לענות על שאלה פשוטה כמו ״למה?״ מובילה חברות ואינדובידאלים להצלחה. סינק טוען שזה ההבדל המרכזי בין חברות שהצליחו בצורה יוצאת מן הכלל לבין כאלה שלא.
ברמה האישית, לשאול את עצמכם ״מה חשוב לי בחיים״ לא תמיד יניב פרי. אז הנה כמה שאלות מנחות שיכולות לעזור:
* מה גורם לי לחייך?
* איזה פעולות שאני עושה גורמות לי לאבד תחושת זמן?
* איזו תחושה אני רוצה להותיר אצל אחרים אחרי שנפגשנו?
* מה חשוב לי לעשות בעולם הזה?

2. לחשוב כמה כסף אתם באמת צריכים כדי לעשות את הדברים האלה (כתבתי על זה כאן).
לדעתי, אתם עשויים לגלות שהרבה הרבה פחות ממה שחשבתם 😏

3. להפסיק לזרוק כסף על מה שלא עולה בקנה אחד עם הערכים שלכם! (באמת, אולי די?)

אני יודעת, אני יודעת – זה מסוג הדברים שנשמע הכי פשוט להגיד והכי קשה ליישום. מה לעשות 🤷‍♀️
אבלללל זה כנראה יהיה התרגול הכי טוב שתעשו עם עצמכם בכדי להגדיל את שביעות הרצון שלכם והאושר שלכם! וכפועל יוצא מזה – גם את רמת העושר שלכם. 😉

אז מה אתם אומרים, תתנו לזה צ׳אנס? ☺️